Episodes
Saturday May 21, 2022
מה את אומרת - פרק 14: למה המדינה מחליטה אם את יכולה לעשות הפלה?
Saturday May 21, 2022
Saturday May 21, 2022
נכון לישראל 2022 - כל אישה שמבקשת לעשות הפסקת היריון יזומה נדרשת לעבור דיון בועדה ציבורית או פרטית להפסקת היריון. גם אם נכנסה להיריון בגלל אונס, או גילוי עריות. גם אם היא קטינה. גם אם ההיריון מסכן את חייה גם אם לתינוק יש מום. גם אם היא נמצאת במערכת זוגית מאושרת, שמחה ומבוססת ופשוט לא רוצה תינוק עכשיו.
מאחורי המילים היבשות של "החוק להפסקת היריון" (1977) ישנן אלפי ישראליות שמוצאות את עצמן במצב שהוא לא נעים עד משפיל ומבזה. למרות ש-99% מהבקשות להפסיק את ההיריון נענות בחיוב, התהליך עצמו כולל שאלות חטטניות, נזיפות, אינטימיות כפויה מול אנשים זרים והוא מערער נפשית. נשים נשואות מעל גיל 18 ומתחת לגיל 40 לא 'זכאיות' לאישור הפסקת היריון על פי החוק ובמקרים רבים צריכות לשקר מול הועדה שההיריון הוא מחוץ לנישואים, להביא אישור על בעיות פסיכולוגיות או פשוט לבכות.
בפרק הנוכחי יצאנו לבדוק למה המדינה עדיין מחזיקה במונופול לגבי הגוף שלנו. איך הסכמים ישנים עם מפלגות דתיות שנועדו לחזק את התא המשפחתי היהודי מתעדפים את חייהם של עוברים על פני בחירה חופשית של נשים. נטע, אם לשתיים שביקשה לעבור דילול עוברים לטובת תיכנון המשפחה, חלקה איתו את החוויה המצמררת שעברה בוועדה. ד"ר גיא גוטמן, מומחה בכיר בגניקולוגיה ומיילדות, עזר לפזר את הערפל בנוגע למיתוסים בנוגע להפסקות היריון יזומות וחן אגרי, מהקואליציה לביטול ועדות להפסקת היריון, סיפרה על פעילותה. אנחנו רוצות להודות גם לא', עובדת סוציאלית ותיקה אשר יושבת בועדה להפסקת היריון באחד מבתי החולים הגדולים בישראל, שסיפרה לנו גם איך נראה התהליך מבפנים ומהם היתרונות של קיום ועדות.
אם את זקוקה להפסקת היריון, אם יש לך שאלות, או אם את מתלבטת - את מוזמנת לפנות להתייעצות לאחת העמותות הללו
אישה לאישה - למען נשים נפגעות אלימות וילדיהן
עמותת לדעת - העוסקת בקידום בריאות האישה
עמוד הפייסבוק של איגוד הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית
העצומה של הקולאיציה להפסקת ועדות להפסקת היריון
וכמובן מוזמנות לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק של מה את אומרת
נודה להפצת הפרק!
Sunday May 08, 2022
מה את אומרת - פרק 13: למה את מפחדת ללכת ברחוב לבד?
Sunday May 08, 2022
Sunday May 08, 2022
החודשים האחרונים היו מפחידים לנשים, נערות וילדות שחיות בע הגדולה. תקיפות פיזיות, בעיטות, חבטות, יריקות או קללות מרכב חולף הפכו להיות עניין יומיומי שצף בקבוצות הפייסבוק העירוניות ומעיד על התרופפות הביטחון האישי ברחובות. בכל איזורי העיר, בכל שכבת גיל, אף פעם בלי התגרות או אינטראקציה ראשונית. בום, את הולכת ברחוב ואת חשופה לגמרי לגבר שירצה לירוק עלייך, לתת לך סטירה או סתם לאיים עלייך. בפרק הנוכחי אנחנו מבקשות לבדוק למה דווקא עכשיו התגברו מקרי האלימות האקראיים נגד נשים בספרה הציבורית, איך זה קשור לתכנון עירוני (ולקורונה!), מה אפשר לעשות כדי להחזיר את תחושת הביטחון והאם קהילות הפייסבוק מחליפות את מערכי התמיכה הסוציאליים העירוניים ואת תפקידה של המשטרה? בפרק מתראיינת גל מאירי שסיפרה לנו על תקיפה שעברה בתל אביב, דותן האס-הרשקוביץ, ממנהלות "קהילת השוות של תל אביב יפו" ונעמי קומלש כספי - הבעלים והמייסדת של מועדון קמאג– קרב מגע לנשים.
אתן מוזמנות להמשיך לדבר איתנו גם בקבוצת הפייסבוק שלנו וכמובן לשתף את הפרק הזה ולהמליץ עליו לחברות וחברים
להורדת אפליקציית 'סייףאפ' - אפליקציה של מאפשרת לנשים לקבל עזרה וגם להציע עזרה. היא מאפשרת שיחה עם נשים נוספות שזמינות לסייע ולשוחח באותו רגע בו את בסיטואציה מפחידה ברחוב ובמקרה הצורך גם להזמין משטרה -
Wednesday Mar 23, 2022
מה את אומרת - פרק 12: למה אף אחת לא רוצה להיות גננת?
Wednesday Mar 23, 2022
Wednesday Mar 23, 2022
ההודעה הכי מפחידה שהורים בישראל יכולים לקבל נפתחת במילה "הורים יקרים". הורים יקרים, אין היום גננת ולכן הגן לא יפתח. הורים יקרים, הסייעת עזבה. הורים יקרים, המורה חולה בקורונה. נעדכן מי יהיה עם הילדים. תחום החינוך בישראל נמצא במשבר שלא היה כמותו מעולם. פחות ופחות אנשים מוכשרים וראויים פונים לחינוך, המעמד של דמות חינוכית בחברה הישראלית נשחק עד תום, השכר מביש ומי שכן נמצא במערכת נאלץ להתמודד גם מול ההורים וגם מול דרישות לתפקד במערכת מקרטעת, מיושנת ולא מותאמת למאה העשרים ואחת. במקביל, הקורונה, גאות מחירי הנדל"ן וכמויות הכסף שזרמו להייטק, שינו את מודל התעסוקה בישראל. היום אף אחת לא רוצה להיות גננת. לא כשהיא יכולה להיות מנהלת משאבי אנוש בחברת הייטק (גם סוג של גננת לפעמים) בשכר משולש ועם תנאים ולא צריך ללכת עד להייטקס. יש היום אלפי משרות שמשלמות שכר ראוי ולא דורשת להתנהל עם נזלת או להחליף חיתולים. במצב הזה ישראל מתרוקנת מנשות ואנשי חינוך, בסקטור הפרטי והציבורי. בבתי הספר ובגנים.
בפרק החדש של 'מה את אומרת' יצאנו לבדוק – למה אף אחת לא רוצה להיות גננת? דיברנו עם אחינעם חנניה, יזמית ומנחה חינוכית, בעלי של "ילדי הטבע הדמוקרטי בתל אביב" שסיפרה לנו על השבר שבו נמצאים הגנים הפרטיים בישראל (ולמה גן עולה כל כך הרבה כסף וזה עדיין לא מספיק). עם עדי בסון, מנהלת את מחלקת הגיוס וההדרכה במנהל החינוך בעיריית תל אביב שמספרת על הקושי באיתור וגיוס אנשי חינוך למערכת ועם דורית חזן, יו"ר ארגון גננות מחנכות מבית ההסתדרות הלאומית שסיפרה את הזווית של הגננות ואיך הן מרגישות מול המציאות החדשה שנוצרה.
רוצות לספר לנו מה חשבתן על הפרק? מתחשק לכם לדבר עוד קצת על הנושא? יש זוית שלא חשבנו עליה ותרצו לחלוק? מחכות לכן גם בקבוצת הפייסבוק שלנו
Monday Jan 17, 2022
מה את אומרת - פרק 11: למה את לא רוצה שהבת שלך תהיה שחקנית כדורגל?
Monday Jan 17, 2022
Monday Jan 17, 2022
במגרש של בית הספר, ברחבה מאחורי הצופים, בפארק בשבתות. בכל מקום אנחנו רואות ילדים, נערים וגברים משחקים כדורגל - אבל איפה הבנות? בפרק הנוכחי ביקשו להבין למה הנשים הישראליות נעדרות מהספורט הכי פופלארי בעולם? דיברנו עם יעלי כהן, מקימת ומנהלת בנות יהודה בכדורגל שהסבירה לנו שהכל מתחיל בגיל צעיר ("אמא אחת אומרת בסדר, זה מה שהיא רוצה, אז למה לא בלט, למה לא ריקוד, כלומר, ההורים לא ששים שהילדות שלהן ישחקו כדורגל, כדורגל זה הדבר שהכי לא מקליט בגרון"). קארין סנדל קפטן נבחרת ישראל ויו"ר ארגון השחקנים והשחקניות חלקה איתנו את המסע שצריכה לעבור נערה שמצטיינת בתחום ואיריס אנטמן מאמנת האקדמיה ונבחרת הנערות לשעבר וכיום מנהלת מקצועות במכבי כשרונות חדרה שתספר על הפוטנציאל הגדול בתחום לנערות ("נבחרת הנשים תגיע למונדיאל לפני נבחרת הגברים, הן רק צריכות שיוויון בתנאים").
יצאנו לפרק על כדורגל, אבל גילינו חוסר שיוויון עמוק ומועגן בהסכמי שכר ותקציבים שמונע מנשים להתקדם (גם) בספורט הישראל. הפרק הוקלט על רקע שביתת ליגת העל לנשים בדצמבר 2021
רוצות לעודד מהיציע? רוצות לרוץ על הדשא? מתלבטת אם לרשום את הבת שלך לחוג כדורגל? בואי לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק שלנו
Wednesday Nov 17, 2021
מה את אומרת - פרק 10: מה זה גזלייטינג ואיך תדעי אם עשו לך את זה?
Wednesday Nov 17, 2021
Wednesday Nov 17, 2021
הייתי בקשר עם אדם שפשוט מאד מאד עירער את תחושת המציאות שלי לאורך כמה חודשים טובים. הוא עשה לי גזלייטינג לפי הספר. אני זוכרת שממש הרגשתי שאני משוגעת. לא הבנתי מה קורה"
(חגית גינזבורג, עיתונאית וסטנדאפיסטית)
גזלייטינג הפכה בשנה האחרונה לסוג של באזז-וורד. מילת קסם מתחום פסיכולוגיית החובבים שנשלפת בדיוני פייסבוק על חתונמי או בשיחות בין חברות. אבל האם אנחנו יודעות באמת מה זה 'גזלייטינג?' ולמה זה רלוונטי לחיינו?
בפרק החדש של מה את אומרת ביקשנו להבין ולהגדיר מהו גזלייטינג ואיך זו אחת מצורות ההתעללות הרגשית הכי נפוצות במערכות יחסים מודרניות. בין אם מדובר במערכת יחסים רומנטית, במקום העבודה או בתוך המשפחה. שוחחרנו עם ד"ר הדס הרמתי, מרצה במרכז האקדמי רופין, עו"סית קלינית ופסיכותרפיסטית ששירטטה עבורנו את גבולות הגזרה של ההפרעה הזו. נעזרנו בחני לורנצי-אורן ממקימת יוזמת 'עוגן- פסיכולוגיות למען נפגעי התעללות נרקסיסטית פסיכופטית' כדי להבין מי הן הנפגעות והנפגעים העיקריים מגזלייטינג ומהם הדגלים האדומים במערכות יחסים כאלו. חגית גינצבורג, עיתונאית וסטנדאפיסטית חלקה איתנו את ההתנסות הכואבת שלה במערכת יחסים שכזו ונעמה ברקן, עורכת מדור הטלוויזיה של וואינט סייעה לנו להבין למה הגזלייטינג הפך להיות כל כך פופלארי על המסך הקטן בשנה האחרונה. תודה גם לרונית בורשט, מקימת קהילת גחליליות שמסייעת לנשים שחוו גזלייטינג, על הסיוע בתחקיר לפרק.
אם חוויתן מערכת יחסים שכזו, אם אתן מכירות מישהי או מישהו שהפרק הזה יעזור להם, אנא שתפו אותו. שימו לב לסימנים המקדימים שמוזכרים בפרק ועזרו לאחרים להיחלץ ממערכת יחסים מתעללת. אתן לא לבד ויש מי שיכול לעזור. אתן מוזמנות לדבר איתנו גם בקהילת הפייסבוק שלנו
Tuesday Nov 02, 2021
מה את אומרת - פרק 09: למה אנחנו לא נותנים לנשים בגיל המעבר להשתלט על העולם?
Tuesday Nov 02, 2021
Tuesday Nov 02, 2021
נדמה שנשים בנות חמישים פלוס הן הסחורה הכי לוהטת היום בענפי הלייף סטייל. הן מצולמות לקמפייני אופנה עם שיער שיבה לא צבוע, הם מככבות בתוכניות טלוויזיה זוכות פרסים, לוקחות הביתה אוסקרים והפנים שלהן מפולטרות היטב בקמפייני ביוטי של 'נשים אמיתיות'. אבל כשמביטים טיפה יותר מקרוב, מעבר לתדמית, ללייקים באינסטגרם ולמכבסת הגילנות בהוליווד, מגלים מציאות מערערת.
לרגל אישור תקציב המדינה והעלאת גיל הפרישה לנשים, יצאנו לבדוק מה מצבן של נשים בגיל המעבר בישראל ואיך אנחנו מתייחסים אליהן. איך למרות שהן נמצאות בנקודה היסטורית שבהן החלק שלהן באוכלוסייה הוא הגדול ביותר אי פעם, שהן מחזיקות בכל הניסיון, הקשרים וזמן פנוי לזינוק בקריירה - הן נדחקות הצידה. ואיך זה משפיע על החיים של כולנו.
דיברנו עם פרופסור גדעון קופרניק, גניקולוג בכיר במאוחדת וסגן יו"ר האגודה הישראלית לגיל המעבר שסיפר לנו שגניקולוג שמסיים את ההכשרה שלו מקבל תואר מומחה, אבל אין לו שום ידע על גיל המעבר. שוחחנו עם המרצה וסופרת רב המכר ענת לב - אדלר שסיפרה לנו על היחס התקשורתי כלפיי נשים בגילאי חמישים פלוס ואיך בעקבות התחקיר לספר שלה 'אישה בעונת מעבר' היא החלה להבין שדרוש פה שינוי. איתי יעקב, כתב האופנה של YNET חשף בפנינו את הפער בין התמונות בקמפיינים למה שנמצא על רצפת המכירה (אף אחד לא רוצה להיתפס כאילו הוא מוכר לזקנות") ושרון שילוח, יועצת שיווקים ומפתחת פרויקטים באוקסיסטם של הזדקנות האוכלוסיה, נתנה לנו קצת תקווה שסיפרה על הכספים העצומים שמגייסת תעשיית הפמטק, בדרך לשינוי הגדול.
מרגישה גל חום ושמחה בזכות הפרק? רוצה לדסקס איתנו לקראת העלייה של העונה החדשה של 'סקס והעיר'? מתעניינת איזה חברות הייטק ישראליות משקיעות בגיל השלישי בפמטק? בואי לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק שלנו
Tuesday Oct 19, 2021
מה את אומרת - פרק 08: למה את כל כך מפחדת לבקש העלאה? (ואיך אפשר להתגבר על זה)
Tuesday Oct 19, 2021
Tuesday Oct 19, 2021
אנחנו אוהבות כסף. הנה אמרנו את זה. אוהבות כסף. המון, בכמויות, בארגזים. ויחד עם האהבה שלנו לכסף, אנחנו לא מעיזות לבקש העלאה. לאבא שלנו יש עדיין הרשאה בחשבון הבנק שלנו. בכל ענייני המשכנתא, בן הזוג מטפל. ולמה כל כך קשה לנו לספר כמה אנחנו מרוויחות? (ומי מרוויח מהקושי הזה?)
דיוני השכר בקהילות הפייסבוק של חודש אוקטובר שלפו אותנו מחופשת הלידה היישר לעונה שנייה וגרמו לנו לדבר על מה שמסובב את העולם: הכסף שלך. כדי להבין מה אנחנו עושות לא נכון ואיך אפשר לתקן את זה התייעצנו עם רחלי בינדמן, מנהלת התקשורת של הבנק הדיגיטלי הראשון . דיברנו עם גת מגידו , לשעבר סמנכל ומנהלת ההשקעות הראשית של פסגות וכיום מייסדת-שותפה של בית ההשקעות 'פינסה קפיטל' ותום מילנר גורביץ' יועצת משאבי אנוש וקריירה, בעלת הפודקאסט "קריירה בדרך שלי"
עשינו לך חשק לבקש העלאה? התחלת להסתכל מחדש על הקריירה שלך? אמרת שלוש פעמים מול הראי 'אני אוהבת כסף, אני אוהבת כסף, אני אוהבת כסף'? בואי לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק שלנו
Sunday Jul 04, 2021
מה את אומרת - פרק 07: למה הוא עושה לך גוסטינג ואיך את אמורה להתמודד עם זה?
Sunday Jul 04, 2021
Sunday Jul 04, 2021
את פרק סיום העונה של #מהאתאומרת הקדשנו לאחת מהרעות החולות של עולם הדייטים העכשווי - הגוסטינג. הגוסטינג הוא תופעה ישנה עם מיתוג חדש שמתארת מצב שבו מי שיצאת איתו ו\או ניהלת איתו מערכת יחסים פשוט נעלם מחייך. לא עונה לשיחות טלפון, לא 'נראה לאחרונה בוואטסאפ'. נעלם (אבל ממשיך לצפות לך בסטורי). למה זה קורה? איך זה קשור לתרבות אפליקציות ההיכרויות ואיך את אמורה להתמודד עם זה?
בפרק התארחו עידן, ישראלי שמתגורר בברלין ומפעיל את הפודקסט 'אנמאטצ'מי-נאו שחוקר מזה שנתיים את הצד המוזר והנוראי של דייטים . אונליין. וגם ורד גרנדיר פרוכטמן מאמנת מנטלית ויועצת זוגית.
זיהית את עצמך בפרק? גם לך עשו גוסטינג? את חושבת שעשית גוסטינג ואת רוצה להתנצל? בואי לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק שלנו
Sunday Jun 20, 2021
Sunday Jun 20, 2021
"אין שום סיכוי שאני אעסיק אמהות יותר. זה לא יקרה. אני עם אמהות עובדות סיימתי. אני פמיניסטית, אני מאמינה בנשים, אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי לעבוד יותר עם אמהות. זה לא כלכלי. גם לי יש עסק לנהל". הציטוט הזה, השייך לבעלת עסק נשי בתחום השירותים, הוא מהות הפרק החדש של #מהאתאומרת. הפרק שהולך לעצבן הרבה מאד אנשים.
חוק עבודת נשים (1954) הוא אחד החוקים המתקדמים בעולם מבחינת הזכויות וההגנות שהוא מקנה לנשים בתקופת טיפולי הפוריות, ההיריון ולאחר הלידה. אבל הזכויות הרבות שהחוק מעניק יוצרים עיוות בשוק העבודה שגורם למעסיקים להחליט (לא בגלוי) שהם נמנעים מלהעסיק נשים בגיל הפוריות, השנים הכי חשובות לבניית הקריירה.
בפרק הזה יצאנו למסע בין מעסיקות, הביטוח הלאומי והחוק היבש כדי להבין כמה זה עולה להעסיק נשים, על המחיר הכלכלי של שמירת היריון, חופשת לידה וימי מחלה ואיך המחיר הזה מונע מאיתנו להתקדם בקריירה ולנתב את עצמנו למשכורות בשכר נמוך יותר. בפרק הנוכחי מתארחת ליאת הדס בעלת משרד אדריכלות המעסיק נשים בלבד ועו"ד אורי טורקיה שלס, מומחית לדיני עבודה. אנחנו רוצות להודות לאתי נמרודי, ראש תחום אמהות בביטוח לאומי על העזרה בתחקיר עבור הפרק ולעשרות המעסיקות שהסכימו להכניס אותנו למאחורי הקלעים של העסקת נשים בישראל.
יש לך מה להגיד על הפרק? חושבת שאנחנו כבר לא פמיניסטיות כמו מקודם? רוצה להציע מודל עבודה משודרג שיערב גם את האבות ויביא שיוויון לישראל ודמי לידה מוגדלים? בואי לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק שלנו
Sunday Jun 13, 2021
מה את אומרת - פרק 05: למה ניו זילנד היא כרגע המדינה הכי טובה לנשים?
Sunday Jun 13, 2021
Sunday Jun 13, 2021
האם שלטון שבו יש רוב נשי או שראשת ממשלה עומדת בראשו הוא טוב או לא טוב לנשים? הוא מחויב לחקיקה פמיניסטית או להפך? לרגל השבעת הממשלה החדשה בישראל (עם תשע שרות בממשלה) ירדנו עד לניו זילנד ובדקנו – האם זו המדינה הכי טובה לנשים כרגע ואיך זה קשור לג'סינדה ארדרן?
בגיל 37, בתהפוכות פוליטיות שיכולות להתחרות רק עם ישראל, נבחרה ארדרן לראשות הממשלה של ניו זילנד. כבר מההתחלה היא כונתה 'ג'סטין טרודו של ניו זילנד' והוזכרה בנשימה אחת עם סאנה מרין, ראש ממשלת פינלנד: פוליטיקאית צעירה, פמיניסטית, עם תפיסת עולם ליברלית-סוציאלסטית. בשנות שלטונה היא הספיקה לחוקק חוקים מרחיקי לכת שמשנים את הסטטוס קוו במדינת בת ה-5 מיליון תושבים. חוקים שקשורים למיעוט המאורי, למחירי הדיור ולשכר המינימום. אבל השינוי המרכזי שהנהיגה ארדרן הוא בחקיקה למען נשים: קצבאות מוגדלות להורים, חופשה בתשלום לניצולות אלימות במשפחה, חופשה בתשלום למי שעברה הפלה ומימון ממשלתי לאמצעי הגיינה נשיים. בין לבין, היא גם הייתה הראשונה שניצחה את הקורונה. אבל החקיקה המתקדמת הזו מגיעה עם תג מחיר, אולי תג מחיר גבוה מדי?
בפרק הזה דיברנו עם ישראליות שמתגוררות בניו זילנד וסיפרו איך זה מרגיש להיות תושבת של המדינה עם החקיקה הפמיניסטית ביותר בעולם, בדקנו איך החוקים הללו משפיעים על יחסי הכוחות בין נשים וגברים באי וגם שאלנו, אולי בתקווה, האם יש סיכוי לחקיקה שכזו גם אצלנו פה בישראל?
האזנה נעימה. אל תשכחו לדרג אותנו!